היה לי לקוח, אוסקר שמו. חתול ג’ינג’י גדול וטוב מזג, בדרך כלל.
. אוסקר היה מה שקרוי "פעיל מינית". מה זה פעיל- הוא לא הפסיק לזיין. היה חוזר הביתה רק כדי לתדלק ונעלם שוב.
מדי שבועיים שלושה הוא היה מתייצב במרפאה שלי עם חום גבוה וכיס מוגלה ענק שדרש התערבות כירורגית.
המבט שלו היה מורכב.
לאדוניו המעריץ, שלדעתי קינא בביצועים שהפגין, היה זה מבט מתנצל שאמר, שוב סיבכתי אותך בהוצאות, צר לי.
אלי הפנה מבט מתריס . אוסקר ידע מה דעתי על החירות המינית שנטל לעצמו.
החלטתי שהגיע הזמן לצעד דרסטי. הצעתי לסרס את אוסקר.
עד היום קשה לי להבין איך ניתוח פשוט שנועד לצמצם את הילודה בכלבים ובחתולים גורם לזעזוע רבתי כשאני מעלה אותו בפני הלקוח. כשכבר העזתי להעלות על בדל שפתי את המלה סירוס- דבר שהיום, למודת ניסיון, אני לא עושה יותר- הייתה התגובה של הגבר הישראלי תמיד זהה. מדובר רק בגבר הישראלי. גבר אמריקאי לעולם לא יגיב בצורה כזו...ונשים, באופן כללי מתייחסות לסירוס באופן ענייני.
הגבר הישראלי, קודם כל באופן בלתי מודע , מניח יד מגינה על המבושים הפרטיים. אחר כך ייתן בי מבט מאשים כאילו רציתי לסרס את אוכלוסית הגברים כולה ,שלא לומר אותו עצמו, ולא רק את החתול החרמן שלו שלא מפסיק להסתבך בצרות בגלל עודף הורמונים.
העובדות מדברות בעד עצמן. כלב שמריח נקבה מיוחמת –וחוש הריח שלו עולה על שלנו בהרבה- יעשה הכל כדי להגיע אליה. הוא יטפס על גדר בגובה חמישה מטר, ירוץ בכביש ואולי יפגע ממכונית עוברת, יזנק מעל שער דוקרני ויחתוך את עצמו- הכל כדי לקבל זיון.
למה זה נשמע מוכר.
גם החתול שלכם, אם לא נפרד עדיין מאשכיו, יחפש צרות ואף ימצא אותן.
בדרכו לשימור הגזע והנצחת המטען הגנטי שלו הוא ילחם בחרמנים מזדמנים, יעלם מהבית ליומיים ויחזור מיובש, מזה רעב ופצעים מוגלתיים על גופו, עדות לקרבות שניהל.
כבדיחה, הצעתי לבעלים של אוסקר לרכוש כרטיסיה: כל ניתוח עשירי יהיה על חשבוני.
בעליו של אוסקר קלט לפתע כמה כסף הוא מוציא על שעשועי המין של חתולו. אני חושבת שזה מה שהכניע אותו. אוסקר הובל אחר כבוד אל חדר הניתוחים.
הפעם, בנוסף לניקוז האבסס , נפרד גם מאשכיו.
תאמינו לי שאיכות חייו רק השתפרה. היום הוא בריא יותר, לא מסתבך בפלילים, ואני רואה אותו רק פעם בשנה כשהוא מגיע לקבל את החיסון השנתי.
כן, כן. אני יודעת שרק אשה יכולה לכתוב משפט כזה.
. אוסקר היה מה שקרוי "פעיל מינית". מה זה פעיל- הוא לא הפסיק לזיין. היה חוזר הביתה רק כדי לתדלק ונעלם שוב.
מדי שבועיים שלושה הוא היה מתייצב במרפאה שלי עם חום גבוה וכיס מוגלה ענק שדרש התערבות כירורגית.
המבט שלו היה מורכב.
לאדוניו המעריץ, שלדעתי קינא בביצועים שהפגין, היה זה מבט מתנצל שאמר, שוב סיבכתי אותך בהוצאות, צר לי.
אלי הפנה מבט מתריס . אוסקר ידע מה דעתי על החירות המינית שנטל לעצמו.
החלטתי שהגיע הזמן לצעד דרסטי. הצעתי לסרס את אוסקר.
עד היום קשה לי להבין איך ניתוח פשוט שנועד לצמצם את הילודה בכלבים ובחתולים גורם לזעזוע רבתי כשאני מעלה אותו בפני הלקוח. כשכבר העזתי להעלות על בדל שפתי את המלה סירוס- דבר שהיום, למודת ניסיון, אני לא עושה יותר- הייתה התגובה של הגבר הישראלי תמיד זהה. מדובר רק בגבר הישראלי. גבר אמריקאי לעולם לא יגיב בצורה כזו...ונשים, באופן כללי מתייחסות לסירוס באופן ענייני.
הגבר הישראלי, קודם כל באופן בלתי מודע , מניח יד מגינה על המבושים הפרטיים. אחר כך ייתן בי מבט מאשים כאילו רציתי לסרס את אוכלוסית הגברים כולה ,שלא לומר אותו עצמו, ולא רק את החתול החרמן שלו שלא מפסיק להסתבך בצרות בגלל עודף הורמונים.
העובדות מדברות בעד עצמן. כלב שמריח נקבה מיוחמת –וחוש הריח שלו עולה על שלנו בהרבה- יעשה הכל כדי להגיע אליה. הוא יטפס על גדר בגובה חמישה מטר, ירוץ בכביש ואולי יפגע ממכונית עוברת, יזנק מעל שער דוקרני ויחתוך את עצמו- הכל כדי לקבל זיון.
למה זה נשמע מוכר.
גם החתול שלכם, אם לא נפרד עדיין מאשכיו, יחפש צרות ואף ימצא אותן.
בדרכו לשימור הגזע והנצחת המטען הגנטי שלו הוא ילחם בחרמנים מזדמנים, יעלם מהבית ליומיים ויחזור מיובש, מזה רעב ופצעים מוגלתיים על גופו, עדות לקרבות שניהל.
כבדיחה, הצעתי לבעלים של אוסקר לרכוש כרטיסיה: כל ניתוח עשירי יהיה על חשבוני.
בעליו של אוסקר קלט לפתע כמה כסף הוא מוציא על שעשועי המין של חתולו. אני חושבת שזה מה שהכניע אותו. אוסקר הובל אחר כבוד אל חדר הניתוחים.
הפעם, בנוסף לניקוז האבסס , נפרד גם מאשכיו.
תאמינו לי שאיכות חייו רק השתפרה. היום הוא בריא יותר, לא מסתבך בפלילים, ואני רואה אותו רק פעם בשנה כשהוא מגיע לקבל את החיסון השנתי.
כן, כן. אני יודעת שרק אשה יכולה לכתוב משפט כזה.
