יום שישי, 13 בדצמבר 2013

סיפור על אשכים , חתול אחד פעיל מאד, וניתוח שהפריד ביניהם

היה לי לקוח, אוסקר שמו.  חתול ג’ינג’י גדול  וטוב מזג, בדרך כלל.
.  אוסקר היה מה שקרוי "פעיל מינית". מה זה פעיל- הוא לא הפסיק לזיין. היה חוזר הביתה רק כדי לתדלק ונעלם שוב.
מדי שבועיים שלושה הוא היה מתייצב במרפאה שלי עם חום גבוה וכיס מוגלה ענק שדרש התערבות כירורגית.
המבט שלו היה מורכב.
לאדוניו המעריץ, שלדעתי קינא בביצועים שהפגין, היה זה מבט מתנצל שאמר, שוב סיבכתי אותך בהוצאות, צר  לי.
 אלי הפנה מבט מתריס . אוסקר ידע מה דעתי על החירות המינית שנטל לעצמו.
החלטתי שהגיע הזמן לצעד דרסטי. הצעתי לסרס את אוסקר.

עד היום קשה לי להבין איך ניתוח פשוט שנועד לצמצם את הילודה בכלבים ובחתולים גורם לזעזוע רבתי כשאני מעלה אותו בפני הלקוח. כשכבר העזתי להעלות על בדל שפתי את המלה סירוס- דבר שהיום, למודת ניסיון, אני לא עושה יותר- הייתה התגובה של הגבר הישראלי תמיד זהה. מדובר רק בגבר הישראלי. גבר אמריקאי לעולם לא יגיב בצורה כזו...ונשים, באופן כללי מתייחסות  לסירוס באופן ענייני.
הגבר הישראלי, קודם כל באופן בלתי מודע , מניח יד מגינה על המבושים הפרטיים. אחר כך ייתן בי מבט מאשים כאילו רציתי לסרס את אוכלוסית הגברים כולה ,שלא לומר אותו עצמו, ולא רק את החתול החרמן שלו שלא מפסיק להסתבך בצרות בגלל עודף הורמונים. 

העובדות מדברות בעד עצמן. כלב שמריח נקבה מיוחמת –וחוש הריח שלו עולה על שלנו בהרבה- יעשה הכל כדי להגיע אליה. הוא יטפס על גדר בגובה חמישה מטר, ירוץ בכביש ואולי יפגע ממכונית עוברת, יזנק מעל שער דוקרני ויחתוך את עצמו- הכל כדי לקבל זיון. 
 למה זה נשמע מוכר. 
גם החתול שלכם, אם לא נפרד עדיין מאשכיו, יחפש צרות ואף ימצא אותן.
בדרכו לשימור הגזע והנצחת המטען הגנטי שלו הוא ילחם בחרמנים מזדמנים, יעלם מהבית ליומיים ויחזור מיובש, מזה רעב ופצעים מוגלתיים על גופו, עדות לקרבות שניהל.

כבדיחה, הצעתי לבעלים של אוסקר לרכוש כרטיסיה: כל ניתוח עשירי יהיה על חשבוני.
בעליו של אוסקר קלט לפתע כמה כסף הוא מוציא על שעשועי המין של חתולו. אני חושבת שזה מה שהכניע אותו. אוסקר הובל אחר כבוד אל חדר הניתוחים.
הפעם, בנוסף לניקוז האבסס , נפרד גם מאשכיו.

תאמינו לי שאיכות חייו רק השתפרה. היום הוא בריא יותר, לא מסתבך בפלילים, ואני רואה אותו רק פעם בשנה כשהוא מגיע לקבל את החיסון השנתי.

כן, כן. אני יודעת שרק אשה יכולה לכתוב משפט כזה.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

שבעה תוכים ולוויה אחת

שבעה  תוכים יש לג'סיקה.  וכשאני אומרת האח הגדול, תאמינו לי שאני ממש מתכוונת לזה.
שילוב של מציצנות,  חרמנות, זוגיות ואינטריגות מלוא החופן, הטלת ביצים (נו טוב, זה לא קרה עדיין בבית  של האח הגדול למיטב ידיעתי) ותעופה חופשית כל ערב.
כשעל כל ההמולה הזו מנצחת באהבה רבה ג'סיקה, הלקוחה שלי.

(לקרוא בנשימה אחת):
האוסף התחיל מדיאנה, כשהיא נפטרה תייר בעלה הרגיש בודד ואז הגיעה סיסיל, ואז ג'סיקה אימצה תוכון קטן וכחול- מארי, ומאחר ומארי היתה בודדה ולא בזוגיות כמו סיסיל ותייר היא בקשה מג'סיקה בן זוג, וקיבלה את  יילו  , תוכון צהוב, ואז הגיעו פיידילה וקריסטל, פיידילה מתוסכלת משהו  ומטילה ביצים  לקריסטל , שאולי הוא אחיה הביולוגי. (זה בטח לא היה עדיין באח הגדול.יש עוד למה לשאוף)  מבולבלים? זה בסדר. גם אני. לקח לי לא מעט זמן לזכור ולהכיר את כולם.
ובדיוק כשחשבתי כך הגיע ליברטי הקטן, קוקטיל מנוקד שמצליח להיכנס לי ישר ללב. יש בו משהו, כמו שיש אנשים שנכנסים ישר ללב יש גם תוכים כאלה. וליברטי המתוק מצליח לסחוט ממני נשיקה כל פעם שהוא מגיע לביקור. 
כשג'סיקה מנסה להרגיל אותם לאכול אוכל בריא הם מסתכלים עליה בתדהמה.מה זה הפתיתים המגעילים האלה, תני לנו בבקשה פירה של מנה חמה (יאמי!) או קצת חוטים של מחשב (מאבות המזון, ללא ספק) .
כשהזוג המלכותי נכנס להטלות , מתחילה  גם פיידילה  להטיל ביצים. ביצים לא פוריות, כמובן, שהרי לא הייתה פה הזדווגות. במחשבה שנייה אולי כדאי לרשת את החדר במצלמות. מי יודע היכן תייר מבלה את לילותיו. או קריסטל. ואולי קריסטל לא סגור עדיין על הזהות המינית שלו.
כשג'סיקה מגיעה אלינו למרפאה זו תמיד חגיגה.
קודם כל , הבחורה הזו היא שופטת  טקוואנדו. לא סתם שופטת- שופטת בינלאומית.
מי שמכיר אותי כבר יודע שיש לי חולשה לאמנויות הלחימה  באשר הן, ולמעשה כשאהיה גדולה  אני מניחה שזה יהיה התחביב  שלי…אז בזמן שאני מנסה להבין מג'סיקה איך משאירים רגל באוויר כל כך גבוה ולכל כך הרבה זמן, יש לנו שבעה תוכים מצייצים בכלובים ובקופסאות שלהם. אחד מגיע לבדיקה וכל היתר רק לתמיכה. (לא ברור אם בתוכי הנבדק או בג'סיקה עצמה. )

Birds eye view of the living room

את מארי הקטנה ראיתי בשבוע שעבר.
היא כבר לא ילדונת, כמעט בת תשע, גיל מופלג בתוכונים.
יש לה בליטה בגב התחתון, משהו שנראה כמו גידול ממאיר בבלוטה שמעל הזנב. צריך לנתח אותה.
כבר ניתחתי דברים כאלה, וכבר ניתחתי תוכים מבוגרים בסיכון גבוה.
אבל ג'סיקה מתלבטת.
למארי יש חיים טובים, היא עדיין שמחה ופעילה ומצייצת.
ואני לא יכולה להבטיח לה שהכול יהיה בסדר.
אני לא אוהבת גידולים כאלה.
כשהיא יוצאת מהחדר אני מתחילה לדמוע.
וג'סיקה טובת הלב מחבקת אותי. וכשזה לא מספיק, נותנת לי נשיקה.
נדמה לי שזה צריך להיות להיפך…